הגאון רבי יעקב חיים סופר
השיעור עסק בפרק מתוך תולדותיהם של חכמי המזרח ואהבתם לציון, ובמרכזו הגאון רבי יעקב חיים סופר, בעל "כף החיים". הדברים מבוססים על מחקר שנערך על חייו, ועל סיפורים שנשמרו במסורת צאצאיו. נכדתו, שזכתה להכיר אותו בילדותה, הייתה כבת עשר כשנפטר, ובכל זאת שמרה ממנו סיפורים רבים: על צדקותו העצומה, ועל עלייתו לארץ במסירות נפש, מתוך אהבת ארץ חמדה.
רבי יעקב חיים נולד בשנת תר"ל בעיר בגדד, שבגלות בבל. אהבתו וחיבתו לארצנו הקדושה היו עד להפליא. ובאותם ימים, הפרנסה של המתיישבים בארץ הייתה דחוקה מאוד. מי שעלה, ידע שהוא מוותר על נוחות ועל ביטחון כלכלי.
ובכל זאת, בשנת תרס"ד, בגיל שלושים וארבע, יצא רבי יעקב חיים מבבל בדרכו לארץ הקודש.
הוא לא עלה לבדו. איתו עלו הגאון רבי יחזקאל עזרא רחמים ורבי צדקה חוצין. רבי צדקה חוצין היה, כפי שהזכיר הרב, ממייסדי בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים. ולפי המחקר, עלו עמהם עוד כמה חכמים, ששמותיהם לא נודעו.
וכך, שלושה גדולי תורה מבבל יוצאים יחד לדרך ארוכה, כל אחד מסיבותיו שלו, ובלב כל אחד מהם אש של אהבה לארץ.